#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם משהגריל מת יביא זוג אחר. מה נחלקו בזה רב ור' יוחנן.	לרב מקריבים את השעיר שנותר מהזוג הראשון, והשני ירעה עד שיסתאב.<br>לר' יוחנן מקריבים את השעיר מהזוג השני, והנותר מהזוג הראשון הוא ירעה עד שיסתאב.&nbsp;	יומא פרק שישי סד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם משהגריל מת יביא זוג אחר. מה סברת מחלוקתם של רב ור' יוחנן.	רב סובר בעלי חיים אינם נדחים [אם אירעה להם שעת פסול, עדיין יכולין להתקן כשיזדווג לו אחר, ולא אמרינן הואיל ונדחה ידחה אלא בשחוטין, כגון מת המשתלח ישפך הדם].<br>רב יוחנן סובר בעלי חיים נדחים.	יומא פרק שישי סד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם משהגריל מת יביא זוג אחר. מנין לומד רב שבעלי חיים אינם נדחין, ומה עונה על כך ר' יוחנן.	בהתחלה אמרו שלומד ממחוסר זמן, ודחו שמחוסר זמן לא נראה ונדחה.<br>אלא רב לומד מבעל מום עובר, שלמרות שנדחה חוזר להיות ראוי.<br>ור' יוחנן אומר שבבעל מום מיעט רחמנא 'בהם', ללמד ששאר הדחויין הואיל ונדחו ידחו.	יומא פרק שישי סד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומדים שבעל מום עובר כשר לאחר שעבר מומו.	שנאמר 'כי משחתם בהם מום בם', מום בם הוא דלא ירצו, הא עבר מומן ירצו.	יומא פרק שישי סד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'כי משחתם בהם'. מה לומד רב מ'בהם'. (ור' יוחנן מ'בם בהם')	"ללמד שבהמה בעלת מום רק בעינייהו אסור להקריבה, אבל ע""י תערובת מותר, וכשיטת ר' אליעזר שאומר אם קרב הראש של אחד מהן - יקריבו כל הראשין כולן."	יומא פרק שישי סד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דינם של אברי תמימים שנתערבו באיברי בעלי מומין.	"אם עוד לא התחילו להקריב, אסור להקריב אותם למזבח.<br>ואם כבר הקריבו ראש אחד או כרעיים אחד - קודם שהרגישו בדבר - נחלקו ר' אליעזר וחכמים.&nbsp;<div>לר""א יקרבו כל הראשים או כל הכרעיים [ותולין האיסור באותו שקרב כבר ותלינן לקולא, דהואיל ונתערבו אין כאן ספק איסור דאורייתא], ולחכמים אפילו קרבו כולם חוץ מאחד, יצא לבית השריפה.</div>"	יומא פרק שישי סד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איברי תמימים ובעלי מומין שנתערבו, מדוע חכמים אוסרים להקריב, מדוע ר""א מתיר להקריב, ומדוע דוקא אם קרב ראש אחד."	"לחכמים יש כאן תערובת איסור דאורייתא.&nbsp;<div>לר' אליעזר אין כאן איסור דאורייתא, כי לא הזהירה עליהם התורה אלא כשהן בעצמן, שנאמר 'כי משחתם <font color=""#ff1e92"">בהם</font>'.&nbsp;</div><div>אבל גם לר""א מדרבנן אסור להקריב אא""כ קרב אחד מהם, שאז יש לתלות שהוא האסור והשאר מותרים.</div>"	יומא פרק שישי סד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לרב שסובר אין בעלי חיים נדחין, מקריבים דוקא את השעיר שבזוג הראשון, ולא נאמר שיקריב איזה מהם שירצה.	כי רב סובר כר' יוסי שאומר מצוה בראשון. (בתחילה אמרו שלומדים משלש קופות, ולמסקנה לומדים מפסח שאבד)	יומא פרק שישי סד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע בשני שעירים אנחנו אומרים לא אתחזי קמא עד דאיתחזי בתרא.	כי גם לאחר ההגרלה אינו ראוי עוד לקרבן עד לאחר מתן דם הפר, ובתוך כך מת חבירו והביאו זוג והגרילו, ולאחר מתן דם הפר שניהם עומדים להקרבה.	יומא פרק שישי סד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המפריש <u>פסחו</u> ואבד והפריש אחר תחתיו, ואחר כך נמצא הראשון והרי שניהם עומדים. מה הדין. 2	לחכמים איזה מהם שירצה יקריב.<br>לר' יוסי מצוה בראשון, ואם היה השני מובחר ממנו יביאנו.	יומא פרק שישי סד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבא דייקא מתניתין כוותיה דרב. למה.	דקתני אם של שם מת, זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו, ואידך כדקאי קאי [אינו נותן תמורה אלא לזה שמת, אבל לחי אינו נותן תמורה להפסל הוא ולבא זה תחתיו].	יומא פרק שישי סד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבא דיקא ברייתא כותיה דר' יוחנן שמקריבים שעיר שבזוג שני.	"דקתני שני [ירעה עד שיסתאב], איני יודע אם שני שבזוג ראשון אם שני שבזוג שני, כשהוא אומר 'יעמד חי' ולא שחבירו מת. מאי משמע, יעמד חי ולא שכבר עמד [עמידה אחת ולא שתי עמידות. שנדחה ע""י מיתת חבירו ועכשיו הוא בא לחזור ולעמוד]. (כוותיה דר' יוחנן ולאו מטעמיה. תוס')"	יומא פרק שישי סד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשו על דברי רב מר' יהודה שאומר נשפך הדם ימות המשתלח.	למה ימות המשתלח, הרי אין בעלי חיים נידחין.	יומא פרק שישי סד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועוד אמר ר' יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם. איך מסביר רב את דבריו.	שר' יהודה חולק על רבנן בתרתי, שלפי רבנן מקריבים את השעיר שבזוג ראשון (שאין בעלי חיים נדחים) והשני ירעה עד שיסתאב (שאין חטאת ציבור מתה). והוא סובר, שלא מקרבים את הראשון אלא את השני (כי בעלי חיים נדחין). ועוד - שלא ירעה אלא ימות (כי חטאת ציבור מתה).	יומא פרק שישי סד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבא הא אמרינן דייקא מתניתין כוותיה דרב. מדוע.	"כי לר' יוחנן קשה מהו ועוד אמר ר' יהודה. הרי גם רבנן סוברים ששני שבזוג ראשון ידחה, ועל זה אמר ר' יהודה ימות, וא""כ מהו 'ועוד אמר ר' יהודה'."	יומא פרק שישי סד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div><b>במסכת תמורה נחלקו רבי ורבנן במפריש חטאת ואבדה</b><b>&nbsp;והפריש אחרת תחתיה, ולא הספיק להקריבה עד שנמצאת הראשונה. מה דעת רבי ומה דעת רבנן. ומה הסביר רב אבא.</b></div><div><div>
</div></div>"	"לרבי מתכפר באחת מהם והשניה תמות.<br>לרבנן אין חטאת שכפרו בעליה מתה אלא שנמצאת לאחר שכיפרו הבעלים, אבל נמצאת קודם כפרה רועה.<br>רב אבא מסביר שאם נתכפר בשאינה אבודה לכו""ע אבודה מתה מהלל""מ. ונחלקו בנתכפר באבודה והשניה עומדת, לרבי תמות, דמפריש לתשלומי אבוד כאבוד דמי, ולרבנן רועה, דלאו כאבוד דמי."	יומא פרק שישי סד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שאין חטאת צבור מתה. הא דיחיד מתה. מדוע זה מתאים לר' יוחנן.	"כי לכו""ע אם נתכפר בשאינה אבודה אבודה מתה. ולר' יוחנן מתכפר בשעיר השני והשעיר הראשון הוא האבוד, והיה אמור למות אילו היה חטאת יחיד."	יומא פרק שישי סד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div><b>לפי רבנן מתי חטאת שכפרו בעליה מתה.&nbsp;</b></div><div><div>
</div></div>"	אם נתכפר בשאינה אבודה, האבודה מתה.<br>אבל אם נתכפר באבודה, אין השניה מתה.	יומא פרק שישי סד ב		
